הרפס חתולים – האם החתול שלי סובל מהרפס?

הרפס חתולים היא מחלה מאוד נפוצה כי הווירוס קיים בכל מקום. בסקרים שונים נמצא, כי 70-96% מאוכלוסיית החתולים הם נשאים של הנגיף. בדרך כלל גור החתולים נדבק בשבועות בראשונים לחייו עם ירידת הנוגדנים שקיבל מהאמא. גור חתולים שנדבק בפעם הראשונה מראה סימנים של דלקת במערכת הנשימה העליונה כולל עיטושים, הפרשות מהאף וירידה בתאבון. בעיות עיניים מופיעות גם הן וכוללות הפרשות מהעיניים, נפיחות ועצימת עיניים. רוב החתולים מסוגלים להתגבר על הדבקה זו לבד תוך שבוע-שבועיים. בעתיד יתכן כי לא יראו שום סימן שוב, אבל הווירוס יישאר רדום במערכת העצבים שלהם. חתולים יכולים לשאת את הווירוס שנים בלי להראות אף סימן נוסף. חתולים נשאים ללא סימפטומים יכולים להפיץ את הווירוס. חזרתיות של מחלה אפשרית בכל נקודת זמן בעתיד, בעיקר אחרי אירועים מלחיצים. לשמחתנו, רוב החתולים לא יחוו מחלה חוזרת.

הרפס חתולים
הרפס חתולים

רוב החתולים הבוגרים שמראים סימנים של הרפס בדרך כלל חווים התלקחות של הדבקה רדומה. סימנים בחתולים בוגרים כוללים ברוב המקרים סימנים עיניים בלבד. יכול להיות שההדבקה הראשונית של החתול קרתה עוד לפני שקיבלת אותו, ולכן במקרים רבים האבחון יהיה הפתעה גמורה עבורך.

חשוב להבין שהרפס הוא ווירוס שספציפי למין. כלומר, הוא לא יעבור אליך, לבני המשפחה שלך או לכלבים. רק חתולים אחרים עלולים להדבק. למזלנו, כאשר חתול מראה סימני מחלה לא תהיה ״התפרצות״ מחלה בבית עם חתולים בוגרים בגלל שבדרך כלל רוב החתולים כבר נחשפו לווירוס בתור גורים ופיתחו תגובה חיסונית למחלה. חתולים צעירים מאוד וזקנים הכי רגישים להתפרצות חוזרת. יתר על כן, מחלות מסוימות ותרופות (לדוגמא סטרואידים) יכולים להעלות את הסיכוי להתפרצות.

צמצום החשיפה לסטרס בחתולים חשובה כדי למנוע מהתפרצות של המחלה. חתולים רבים חווים התפרצות אחרי אירוע מלחיץ כמו  מחלה, ניתוח, נסיעה או אימוץ של חתול חדש בבית.

אבחון

לצערנו האבחון הוא על-פי סימנים קליניים. בחתולים בוגרים נחשוד בהרפס לאחר שנשלול גורמים אחרים לדלקת עיניים. האבחון נעשה על ידי הערכת ההיסטוריה של בעיית העיניים, הסימנים הקליניים והתגובה לטיפולים קודמים. חתול שניסה מגוון טיפולים שונים ללא הצלחה חשוד מאוד להדבקה בהרפס. אבחנה מבדלת חשובה להרפס הוא זיהום בכלמידיה. שני גורמי המחלה גורמים לסימנים מאוד דומים כך שלפעמים מדובר בתחושת בטן של הרופא והתגובה לטיפול תהווה אישור לאבחון של המחלה.

טיפול

הדבר החשוב ביותר כשמטפלים בהרפס הוא להיות סבלנים. במקרים קלים הדלקת יכולה לעבור מעצמה אך מקרים אחרים מסובכים לפתרון. ״החלמה״ היא לא מטרת הטיפול כי הווירוס קיים תמיד במערכת העצבים של החתול. המטרה היא להעלים את הסימנים הקליניים, לשלוט בכאב ולמנוע נזק לעיניים שיכול להוביל לאובדן ראייה.

טיפול אנטיויראלי

מספר הערות מקדימות על טיפולים אנטיויראלים:

  • אף טיפול אנטיויראלי לא פותח ספציפית להרפס חתולים. טיפולים שפותחו להרפס של אנשים לא בהכרח יעילים להרפס חתולים ורצוי שיבדקו בתרבית תאים לפני שיבדקו על חתולים.
  • אף טיפול אנטיויראלי לא פותח לחתולים למרות שנמצאו בטוחים לחתולים.
  • הרבה טיפולים אנטיויראלים צריכים לעבור שינוי בגוף כדי להגיע לצורה הפעילה. השינוי בגוף החתול כנראה שונה מחיות אחרות ולכן קשה לצפות אותו.
  • כל התרופות האנטיויראליות להרפס חתולים מעכבות את הוירוס ולא הורגות אותו, מה שמצריך מתן תכוף של התרופה (3-4 פעמים ביום).

הטיפול האנטיויראלי שמשתמשים בו הוא פאמציקלויר. כאמור הוא לא הורג את הוירוס, כלומר המערכת החיסונית של החתול משחקת תפקיד חשוב בלהחזיר את הדלקת הפעילה לרדומה. אם לחתול יש מערכת חיסונית חלשה בגלל גיל או מחלות אחרות, סביר שיהיה מאתגר במיוחד לטפל בבעיה.

טיפול אנטיביוטי מקומי במשחת טרמיצין משמש אם יש כיב או במקרים של זיהום חיידקי משני. זיהום חיידקי יכול להחריף במהירות את הנזק לעין שנגרם עלי ידי הווירוס.

טיפול בכאב דרוש בחתולים שנראים כאובים במיוחד.

L – ליזין היא חומצה אמינית שהראתה פעילות אנטיויראלית בהרפס חתולים ואנשים. יש לתת אותו עם מזון, כי יכול לגרום להקאות על בטן ריקה. התוסף מגיע בקפסולות שפותחים ומערבבים עם המזון. התוסף לא יעיל כטיפול יחיד במקרה של התפרצות אבל יעיל ובטוח עם טיפולים אחרים או לטווח ארוך למנוע חזרתיות.

סיבוכים

הווירוס גורם בדרך כלל לדלקת בלחמית (עין אדומה) או בקרנית. דלקת בקרנית יכולה להופיע עם עכירות, אודם ו/או כיב בקרנית.

הסיבוכים הנפוצים ביותר הם הצטלקות של העין, כיבי קרנית שאינם מחלימים, דמיעה כרונית מהעין וגלגול פנימי של העפעף.

בגלל הימצאותו של הוירוס באופן תמידי במערכת העצבים, חזרתיות היא אפשרית תמיד. סימן ראשון לחזרתיות יכול להיות מחלה של מערכת הנשימה העליונה. אם החתול מנוזל או מתחיל להתעטש, כדאי לפנות לרופא. לפעמים רצוי להתחיל לתת טיפול אנטיויראלי כדי למנוע הופעה של בעיות עיניים.